הפעם  מתן יצא לבדוק איך זה לראות משחק בפאב. את המונדיאל כולם דאגו לשדר:  פיצריות, מכולות שכונתיות , מספרות וכמובן כל פאב שמכבד את עצמו.  אבל יש פאבים בהם משודרים משחקים במשך כל השנה. הקוקה הוא אחד מאותם הפאבים.

איזה כיף שיש מונדיאל! הwinner עושה את השנתית שלו, פיצוציות מוכרות גרעינים בסיטונאות, חנויות מוצרי החשמל גוזרות קופוני ענק על צרכני הפלזמות והאל. סי. די, ואני שבקושי יש בכיסיי מספיק כסף לבירה- מחפש פאב לראות בו את המשחקים.  כמעט כל פאב, המכבד את עצמו, דאג למסך ומקרן כדי למשוך אליו צופים רעבים לאוכל וצמאים לכדורגל. או שזה הפוך? רעבים לכדורגל וצמאים לבירה? בכל אופן, זוהי תקופה נהדרת בפאבים השונים. בעקבות שעת המשחק המוקדמת יחסית (21:30) מתמלא הפאב בשעה מוקדמת, כאשר תפוסת שיא תלויה באיכות המשחק המשודר.

ביום רביעי לקחתי את חברי הטוב ל”קוקה” כדי לצפות במשחק בין גרמניה לגאנה. למי שלא יודע כמה המשחק היה חשוב- גרמניה מעולם לא פספסה הזדמנות לעלות מהשלב המוקדם ובאותו משחק היא הייתה חייבת לנצח.  הגענו כרבע שעה לפני שריקת הפתיחה ותמהנו על כך שבפאב החיצוני ישנם רק כארבעה לקוחות מלבדנו. בזמן הקצר עד תחילת המשחק, התמלא המתחם בקהל צופים לא קטן- להערכתי קרוב ל-50 לקוחות. כמות קהל שלא הייתה מביישת קבוצות רבות בליגת העל הישראלית..

האווירה במקום הייתה מעט חגיגית, אך מה שהפריע לי היה העדר של דקורציה “מונדיאלית”.  עם מאמץ קטן וקישוט המקום בכמה דגלים של נבחרות לדוגמא, הכל היה נראה הרבה יותר טוב.. להבדיל אלף אלפי הבדלות- גם כשמשדרים את הדרבי של העיר ת"א, יש מקום לקצת צבע אדום וצהוב כדי להגביר את חווית הצפייה. מניסיון- אווירה שמחה וטובה מוכרת הרבה יותר אלכוהול..  דבר נוסף- בלא מעט מקומות בילוי יצאו במבצעים לתקופת המונדיאל, ב"קוקה" לא היה מבצע שכזה. אולי טעיתי ואכן יש מבצע כזה, אך לא ראיתי פרסום או שמעתי על כך מצוות המלצריות.

בכל אופן, המשחק התחיל ואנחנו כבר הזמנו כוס וויסקי( רד לייבל) ראשונה וכוס חצי ליטר של גינס. משחק טוב וקצבי גורר אחריו שתייה מרובה ושמחה גדולה.. המשחק של גרמניה מול גאנה התחיל לא רע, אבל ללא שערים עד ההפסקה. צוות המלצריות היה מוכן לאירוע הזה, ואף לכמות לקוחות גדולה יותר, והסתובבו ללא הרף בין הצופים. אנחנו סיכמנו עם המלצרית החביבה שבדקה ה-30 נזמין משהו לאכול. ואכן, הגיעה המלצרית בתזמון הנכון והוסיפה חיוך. בזמן המחצית הלכתי לכיוון השירותים, חציתי את הפאב הפנימי ונדהמתי לגלות כי הוא ריק לגמרי, אולי במקרה כלל הלקוחות באותו ערב הנם מעשנים? או שפשוט מדובר ביום משחקים לא אטרקטיבי במיוחד? עניין זה דווקא בא לטובתי בכך שלא היה תור לשירותים וכך חזרתי בדיוק כאשר המלצרית הניחה על השולחן את המנה הענקית שהזמנו.

בפתיחת המחצית השנייה קיבלנו סוף סוף שער יפה, שהיה למעשה היחיד במשחק. סיימנו בקושי את המנה שהזמנו, שתינו עוד קצת והתרווחנו בכסא. בין לבין הדלקנו סיגריה בחשאי. לפי המלצריות, מבחינתן מותר לעשן  אך ללא מאפרות ורצוי להיזהר מפקחים. כאשר הדקה ה-90 הגיעה, כמעט כל השולחנות הרימו יד בבקשה לחשבון. רבים מהלקוחות הנם סטודנטים בתקופת מבחנים, כך שלאחר סיום המשחק התרוקן הפאב מלקוחות. אז איך זה לראות משחק כדורגל  בפאב? נחמד, המסך הגדול הוא לא דבר שיש לכל אחד בבית. הסאונד והאווירה מסביב, לא באים לידי ביטוי אצלי בסלון. מדי פעם אפשר לפרגן לעצמנו במאה שקלים בערך- לצאת ולראות משחק, לשתות, לאכול וליהנות ממשחק טוב.

מה אכלנו?  מנה בשם "הר של טוגנים". חיבתנו המוזרה לפסטלים הביאה אותנו להזמין את המנה הבאה: ארבעה משולשי תפו"א, סיגרים, נקניקיות, שניצלונים, המון צ'יפס ובצד גם מעט חומוס. מנה שמספיקה לשני לקוחות רעבים או ל3-4 לקוחות שרוצים לנשנש. המנה תעלה לכם 48 שקלים. המחיר סביר בהתחשב בגודלה העצום  של המנה (בהחלט הר). יש מקום לשיפור בצ'יפס, שהיה ספוג מאוד בשמן ולא פריך בכלל. בסופו של דבר חיסלנו את כל המנה, בעזרתו של חבר שלישי שהגיע באיחור קל.  בחירת המנה לא הייתה קלה כ"כ, מסתבר כי ב"קוקה" ישנו תפריט אוכל גדול מאוד. בדרך כלל לא נהוג למצוא בפאבים מגוון אפשרויות נרחב בכל הנוגע לאוכל. בין המנות שתוכלו להזמין עם הבירה: מבחר סלטים גדולים ב-34 שקלים, פיצות שונות- סביב ה-28 שקלים. שניצלונים, ג'בטה חזה עוף, המבורגר 280 גרם ב36 שקלים. אדממה, נאצ'וס ואפילו קינוחים!

מה שתינו?  חברי היקר שתה לאורך המשחק שלושה חצאים של גינס. ישנם שישה סוגי בירה שונים מן החבית ועוד מבחר של בקבוקים. חצי ליטר גינס עולה 28 שקלים. אני, ששתיתי כוס רד לייבל, נפרדתי מ30 שקלים בלבד. שאר תפריט האלכוהול מגוון למדי, כבכל פאב סטנדרטי. המחירים "סטודנטיאליים" ברובם.  לא ראיתי או שמעתי מאחת המלצריות על מבצעים של צ'ייסרים  בהזמנת בירות. דבר שיכול להגדיל את המכירה של הפאב וגם לשמח את הלקוח.

הצעה לשיפור-  אני עדיין לא מבין מדוע ישנם שני מתחמים נפרדים במקום? פעם הסיבה הייתה- אחד לציבור מעשן ואחד לציבור לא מעשן.  כיום, הפאב הפתוח בחוץ מוגדר גם הוא כאזור ללא עישון (לא מחלקים מאפרות) ומזהירים מפקחים. למעשה המקום היחידי בו אפשר לעשן סיגריה עם המשקה הוא בכניסה לפאב. אשמח עם הקוקה יסדירו את עניין מתחם העישון, כדי שלא נצטרך לקום באמצע הבילוי/המשחק לעשן בחוץ.

הצעה לשימור-  השירות היה מהיר וטוב. האוכל הגיע יחסית מהר לשולחן, צוות המלצריות היה נמרץ וחייכני במיוחד. חבר שלי טוען עד היום שב"קוקה" יש את המלצריות היפות ביותר בעיר.